סאובתא

סְאוֹבְתָּא, סוֹאַבְתָּא, סוֹבְתָא,f. (preced.) 1) uncleanness, esp. menstruation. Targ. Ez. 24:11. Targ. Y. Gen. 18:11 (ed. Vien. סוּבְתָּא). Targ. Lev. 15:25; 31 (some ed. סְאוּב׳); a. fr. 2) cmp. (נִדָּה) menstruant. Targ. O. ib. 33 (Y. סֵיאוּבְתָּא; some ed. סֵיאִיבְ׳); a. e.Pl. סזֹאֲבָתָא. Targ. 2 Chr. 29:16. Targ. O. Lev. 16:16; 19 סוֹאֲבַת constr. (Y. סוֹאֲבוֹת Hebraism); a. e.